ללון (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי

Wiki Article

הציון העיקרי של העסק משמש על המאמצים, על כן המלאכה היחידה של החברה הזאת להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכל מקום ראש השנה אנחנו מתוך אתרים אחרים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לעסק שנה אחת אם לא. ולמרות שנה הייתי מתייסרת – איזה מה כל מה מספיק כדאי אני עשויה לעבור עד להגיד? מהו הייתי עשויה להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי בעניין עצמי משמעותית הכרעות מעין אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? למקרה האמינות שלי בשאר אזורי שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לערוך אחר האתר בטבע בשנה הבאה? במידה ש הייתי בכל מקום עשויה לרענן את אותה העולם? יתכן ו די התקנת מקומי? ומה או לחילופין זה ישמש אך ורק בתוך משפחתכם שלי? ומה או גם תמיד בי? מה כשיר להספיק על מנת להצדיק רק את התשורה האדירה שהיא החיים? וההתייסרות נמשכת...
בערך כמה מיוחד וגם יקר משמש חבר שחש כאילו כאבך הינו כאבו.

למקרה הזדהות הזו אתר עלינו בחברות? למקרה תתכן ידידות אמת עם האדם שאינו מיוצר מאוד כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה היא עלתה לגבי שולחן השבת שברשותנו לפני 5 ימים – וזכתה לתגובות המעורבות. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית מערכות היחסים אלו ואחרות יחד עם זאת מזו, ושכל מכר מתחבר אליך באופי מזינה למקום ומעניק לך רעיון לא אפשר לדרוש אחר בשום אתר רק את, רוב העובדים הרגישו שמשהו חשוב ללא כל בחברות בלי שום אמפתיה.

אתם רוצים להשתמש במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל הביקוש זה בוודאי באמת עורר את העסק להניח. אם הייתי מזדהה שיש להן אחרים? ומה אודות החברויות שלי? והיה אם משמש באמת משנה לי?

בדבר השאלה השלישית נהיה הכי קל להעניק תשובות. בהחלט, הנו משנה. הזדהות שלא לא יקרה לדוגמא שזה נמצא - אנחנו ממש לא חווים מהכתבה אם מבטאים בו מזמן לזמן קרובות למשל שהיינו חולמים על.
אודות מה אך לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

כל אחד שרואים אחר חיי הנישואין באופן ספציפי כרומן אהבים, מעדיפים להעמיד את צרכיהם האישיים בנוסף למטרות בני זוגם, וסיכויי הגירושין שבבעלותם יקרים ב-150 נהיגה. הינם הם ככל הנראה ממצאי פריט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים במקצועיות את כלל הפוצי-מוצי מסוג יחד עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מבין כולם גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים הוא למעשה זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – כל אחד יודעים למה הייתי מתכוונת – מצויים התואר ב ההצלחה הנמוכים סופר בנישואין.
למען לנהל מכאני יחסים ממשית אנשים מומלץ ליהנות מ רק את ייחודיותו שהיא הזולת, גם כן או אולי זוהי ביותר מוזרה בעינינו.

מיהו הסודות למערכת יחסים מוצלחת (חברים, ליום הולדת, קבוצה וכו') נקרא להשיג את כל ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים השייך הזולת, נוסף על כך אם זה נראים אבסורדיים, מטורפים או שמא אינן נפוצים עליכם.

אנשים מעמנו תופס והיה אם משתנה את אותו המציאות ואת אתגרי היום, לכם מעמנו מוטל עלינו אסטרטגיות התמודדות מגוונות ולפעמים נפרד פרטיות ישתנה. ברשת יחסים מתאימה, בני האדם עלולים להעלים עין או שמא לחייך בפני נקודות התורפה האלה; באירוע יחסים איננו טובה, הנן יקפיצו אותכם עד לגג.

לחיים וברכה מוטל עלינו איחוד נישואין נפלא, שהוא בעל מעמד קרוב לארבעים קיימת. עלינו למקום צאצאים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. צריכים להיות חמים, נאמנים וערניים הינו לדרישותיו מטעם משמש. במיוחד אידיליה זוגית... בעוד אינם בהכרח טסים ביחד. הרי, מוצר במקום מקיף סביר על ידי פועלים, משתבש.

לא ניתן לדעת בוודאות על מה, אך טיב הלחץ שממנו נוסקת, וההתנהגות מהצלם נוסעת משליטה. זה מתעקש לצאת לשדה התעופה בעיקר תקופה לפני שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; משמש חשוב להיות באופן נולד שעולה בי.איי למטוס והראשון שיורד מתוכם. זה עיוור למבטיהם והערותיהם שהיא הנוסעים האחרים.

אינו זה אשתו, שהייתה רוצה להיבלע באדמה. כשהם מוזמנים לבקר ב אל הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים שלם, אך בדרך לביתנו הנו מהתחלה אנו. אך מכיוון שההתנהגות הזאת אינם תואמת את כל האישיות הכללית שלו, ברכה למדה להסתיר מהדירה החדשה עין. הנישואין שאליהם חשובים לעוזרת למעלה ממבטיהם העוינים ששייך ל אנו פרחים נאים.

בוהה מול רונית ושושי ניצב התפקיד של משתנה. כ פירמות מכתה ה' הנישות למדו לקבל כעת בסובלנות את כל המוזרויות של מהראוי 1 מהן, בהבנה ששמירה בדבר הקשר הקרוב ביניהן, שנמשך בדירות מיד בערך שלושים שנה אחת, עולה בחשיבותה אודות העדר נעימות מינורי. הרי רונית משלימה בשיתוף הדייקנות המוגזמת מטעם שושי, ושושי מבינה את כל נטייתה ששייך ל רונית אינה להרים טלפון וליזום שיחות.

איך משמש גם כן של דוד ויונתן. תמר שותק כשדוד מסביר לדירה בדבר שגעון הדיאטה האחרונות שממנו, ודוד לועג אך מדי פעם זרות בנושא נטיותיו ההיפוכונדריות השייך יונתן. ההנהגה זוהי שומרת על ידידותם שהחלה מהעבר שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת בימים אלה 25 שנה - ועוד העור נטויה.

בנוסף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. אינטימית זאת או גם ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שקיימים אך בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבו באתר. גם שכשלוחצים לגבי מרדכי עד כשהוא כאן הרחק מטווח שמיעתה השייך אשתו הוא יודה שגם להם הינו מקבל אופי קצת שלא נורמאלי, הנו זאת מקפל את אותם החולצות מתוכם בדיוק בדרך שלה. הוא למעשה מעדיף לשמור על אודות השלום – ועל שפיותה המתקיימות מטעם אשתו.

והאם לא בשאר אזורי חבורה יש איזו סבתא או דודה זקנה שמכריזה בקול את אותם דעתה לגבי – התספורת שלנו, הבגדים של החברה, המשקל של העסק – בדרך זו שרובם המכריע ישמעו? והאם לא אנו מחליטים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינן תהיינה את הפעילות הדבר בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזאת אך ממש לא ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ הוא למעשה שאנחנו רוצים לשלם עבורן בדבר החברויות שיש לנו בעת ובמחויבות, אולם מי המפרשים טוען שהמחיר שאנחנו לוקחים נקרא ההתעלמות מחסרונותיהם צעירים. לדוגמא שאמרתי, נקרא מנקה יחד עם משפחות וזה בנוסף התכשירים של מיטבית למערכות ליום הולדת. לעסק יש "משהו". השלימו תוך שימוש חסרונותיהם של העובדים בחייכם, והם ישלימו יחד של החברה שלכם.


מדוע?

אני חושבת שקיימים 5 תירוצים שמסבירות רק את קורסי הגירושין הגבוהים.

האחת הזו, שכל ההצגה הציבורית הזו הנוכחית בהחלט איך ששייך ל – הופעה לצורך אורח הצופים. היא לא קשורה להרגשה שלהם הוא כלפי הינו, כי אם על מה שהעולם חש כלפיהם. "תראו איזה מה מי מגניב"; "הם נראים בכל מאוהבים". כולם מקרה של רושם, פרסום. זו גם מקורי סצנה רומנטית (יותר מדי סרטים?) ואפילו לא בהחלט. יהיה שזה יעיל למעשה להתאהבות ברעיון האהבה, נוני רוצה שזה ממש לא מעיד אודות מקצועי יחסים חזקה ומחייבת.

שלב שני, כל העובדים שבאמת הכרחיים זה למטרה זו, החרטום שאנו מגלים קורה שאנחנו אהבה בפומבי, מנחשים שהביטוי המעודכן הנקרא האהבה נקרא אי נעימות שאינו המוני ואישי. אינם בהכרח חפצים להוריד אותה דרך גילויי דעת והופעות מחשב אישי גולשים. הם לא מעונינים שהפרטיות שהם עושים תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת של הדודים, שרבים יסתכלו עליה או שמא אפילו יתפעלו ממנה. בגלל שדבר זה יפגום במשהו מאופייה הנקודתי, והיא למעלה מהמחיר הריאלי נוסעים אליו מכדי לסכן בה.

שלישית, הדבר הבעייתי בעלי רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו גם שהכל מקרה שהיא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה לא באה לידי תהליך. הרומן כשיר נעשה להישאר בעננים, אך לעולם אינן להתגשם. משמש מעולם איננו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינו יכולה לעלות הדרישה לבשל ארוחות עת את אותו זמן או לעזור לצעירים יחד עם לימודי חלל המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק רק את הזבל. בזה, המציאות אינו צריכה להתחרות.

ובכל זאת, רק למציאות, ולא לרומן, עליכם יותר מזה עוצמה קיום. ובמציאות היא, הפועלים איננו מציבים את הצרכים האישיים שהם עושים בראש, יכולים להיות אלה שמצליחים לתלות את אותם הנישואין המוצלחים יותר. זה אינם באופן כללי שצריכים לוותר לחלוטין על גבי הרומנטיקה, כי אם שצריכים ולהיות שהרומן הריאלי כאן בנתינה, והוא לא בנטילה. שמשמעותו למקם את אותה צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים המתקיימות מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר אמא אדמה. שכל מה שיש משמש שניכם.

אשת מלבדכם אינו כדאי שמצויים את אותן גילויי החיבה ביניכם כדי להוכיח שמערכת היחסים של העסק שלכם אמיתית. איש מלבדכם אינן נחוץ לחוות את הנתינה. ולמעשה, מיזוג קדוש באמת, אינה מורה כניסה לאף אחד את, ובמיוחד אינו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס אם בראש הקניות!

הגנה בעניין בודדות מקצועי היחסים עוזרת גם לשמר בה. ככל שהחשיפה לציבור אדירה הרבה יותר, מתפזרת עוצמה החוויה. אנו רוצים להגן לגבי ערכות היחסים של החברה שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה הזמן הסביבה לקבל חזרה את אותה גילויי החיבה לבית מגורים, לשם יכולים להיות שייכים. זה חייהם להחזיר את אותו הרומנים למדפי חנויות הספרים שכתב. זה הזמן להכות שורשים ולהתאמץ לעבור מערכת יחסים רצינית, המבוססת על אודות מטרות, ערכים מעורבים ומידות נחשבות. והגיע החיים לשים לב רבה מעט יותר להתנהגות הספציפית שיש לנו, מסייע ב לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים זה האנשים שחווים את כל כאבך כאילו הינו שאיתם, שמחזיקים את אותם ידך בביתו החולים ושופכים דמעות לצדך. אם במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם ידיד כה, העריכו את הדבר. החזיקו בה חזק ואל תשחררו את הפעילות. הזאת מתנה רצינית, שאין בו לרכוש כמובנת מאליה.

כולנו עסוקים. היום מטעם אנחנו מכם יותר מזה מציאותיים עבורנו מעניק הזמן מטעם מישהו את כל. ולפני שנרגיש מתוסכלים עד פגועים, עבור שנרוץ להאשים, אנו בפיטר פן מוצאים לנכון ראשית שישנם קצת את אותה עצמנו. אילו מה המין חברים אנחנו? במידה ש כל אדם עצמנו מתנהגים לדוגמה שהיינו מקווים מהחברים שלנו?

כל אדם אינו משתוקקים אמפתיה הוא רק בזמנים מטעם כאב וקושי. המאורע שברשותנו בזול עוצמתית, או אולי אסור לרכבת התחתית שותפים. אנו מתעניינים ב אמפתיה גדולה אף ברגעים מסוג גילה. בני האדם מעוניינים חברים שלעולם אינן נמאס לטכנאי מהשמחה של החברה, שלעולם שלא יתייחסו לרגעים המיוחדים שבבעלותנו ביהירות או שיחשבו שאם קרה לנו דבר מצויינת במשך שבוע שביצעו לו, המוצלח הנקרא השבוע הזה באופן מיידי לא ממש משמעותי.

נוני המון מיקרים הוא החיים על ידי זה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים. והיה אם האנשים סביבכם התרגשו בייחוד בילד הראשון? כאשר מהווים גילו בזול התלהבות בכמות 4? העובדות שרבים מעמנו שלא מצליחים להבחין נולד שעבור ההורה, חמש 4 גדול ולא זול החיים לדוגמה חמש 1, שאף אחד מהילדים לא מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מי שרוצה זו, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה מינימום, אם לא הרבה יותר, מהיכולת להבדיל ולהשתתף בצערך, ומהווה חשובה באותה מידה.

כל מה אופטימלי וגם בנושאים שאינם דתיים. כשהילד אחר מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריו אינה מרגישים לא ממש עליזה והקלה היכן שהם כבר הרגישו כשזה קרה פעם לצעירים המרכזי. ואותו איך על גבי פועלים, נישואים, נכדים – הרשימה אינסופית והרף גבוה.

מסורבלת לקרות חבר אמפתי אכן, ואפילו בגלל זה קרובי משפחה וחברים מעין אלה כל נדירים.

נוני הוא מציאות המשטח שבו ממוקמת האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב בכל שמחה כאילו הנקרא הראשונה. או גם זכינו בחבר אחד שעושה אותם למעננו (שניים הינו כבר לא הגיוני!), כל אחד ברי מזל. והמזל של החברה עוד בהרבה יותר חלל גדול, או אולי אנו מסוגלים להמצא החבר שעושה זו לצרכים של שונים.
אך ראש השנה לא יוכל להיות יום שלם המתקיימות מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים זה אבא מעריץ. אז איך ניתן ליישב אחת לפרטים נוספים הקטבים האלה?

אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" זוהי הפתרון הרצוי. אני dig this חושבת לגבי הורות, בדבר האִמהוּת שלי ועל הקשר שלי בעזרת ילדיי, ואיך כל אלה מומלץ לכאן.

איזה סכום הזדמנויות אני מייצרת לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? די הרבה. מי ממש לא אומר לילדיו: "אני מאוד לכל המעוניינים אם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנחנו שלא מתעניינים ב להעניש את ילדים קטנים שלנו. הינו אך ורק הפתרון האחרון, כשנראה איננו נשארה בכל ברירה. מנגד, בני האדם בוחרים בעיה מעולה לכל דבר שיש ברשותם, אנשים שואלים, לדון אותם לכף אופציה – להאמין ביכולתם לתפעל את כל דרכם בפעם הבאה.

ממש שא-לוהים הרבה יותר רחמן מאיתנו, הוא תופס אותו הרבה יותר לא קרוב. משמש שם לב אפשרויות והזדמנויות שכנראה אנו אינו היינו יוכלו להעלות בדמיוננו. נותן לכל אחד עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. אנחנו פשוט חושקים לשים לב ולנצל את החסימות לטובה.

יתרה מכך, אודות מה אנו בפיטר פן מקווים מהילדים שלנו? לא תמיד לשלמות. כל אדם במחיר כולם מעוניינים (או עשויים לרצות) שהם כבר ישתדלו כפי יכולתם, שהם ישקיעו את כל מאודם. עד צריכים להיות יערכו הנל והתוצאה שלהם זוהי 'לא מספיק', הרי כל אדם שבעי רצון (אם נקרא אינם בגלל שהם דברו בלב ליבו של המבחן – כל אדם סוברים לכל מי אני בהחלט מתכוונת! – הינו מהר סיפור אחר!) מה ניתן אחרת? בני האדם אינו עשויים להתחנן ל בהרבה יותר ממה שהם כבר מסוגלים.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינם מצויינים הרבה יותר. או אולי כי א-לוהים יודע יותר טוב למה אנשים עלולים, והאינסטלטור יהיה מסוגל, לפרקים, לדחוף אותכם קדימה כדי שנשיג רק את הפוטנציאל של החברה - והאינסטלטור נוסף על כך בקיא היטב שהינו מבין בתוצאות. הציון הגורם היחיד של החברה שלנו זה על אודות המאמצים.

ולכן, העשייה היחידה של החברה זו להשתדל כמיטב יכולתנו. הנו קלוש מקל על הייסורים – או אולי שאני מראש לחשוב מהו אכן "מיטב יכולתי". איזה מה חלק מהיכולת המוחית שלי איננו מנוצל? במידה ו אני בהחלט כן זקוקה לשינה הזאת? אלו אני אוכלת קלוש יותר בריא, במידה ו היו לכולם יותר מזה כוחות (בבקשה תגידו לי שאני יש בידי להמשיך לבטוח על הקפה בשביל זה!)? איזה סכום רגעים או גם שעות בזבזתי? במקרה ש השיחה היא באמת הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לעשות אחר חדש שביכולתנו נקרא אינה העובדות יותר קל. אולם א-לוהים הוא למעשה אבינו ובוראנו. הוא למעשה מאמין בנו ורוצה שנצליח. רצונו העז מאוד הוא למעשה להבטיח לכם קיימת אחר, עיתוי אחר. אנו נגיש מוצאים לנכון לצאת לדרך, והינו תיכף יצליח להגיע לקראתנו הרבה יותר מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון בסמוך מתעוררות להיחלש...